רש"י על בכורות ט״ו ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בכורות ט״ו ב:ד׳
4 וְאֵין לִי אֶלָּא וְלַד תְּמִימִין וּתְמוּרַת תְּמִימִים, וְלַדי בַּעֲלֵי מוּמִין וּתְמוּרַת בַּעֲלֵי מוּמִין מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אִם זָכָר״ — לְרַבּוֹת וְלַד בַּעֲלֵי מוּמִין, ״אִם נְקֵבָה״ — לְרַבּוֹת תְּמוּרַת בַּעֲלֵי מוּמִין.
פירוש רש"י על בכורות ט״ו ב:ד׳
4 ולד תמימים - ולד בהמה תמימה:
5 ולד בעלי מומין - וכולן שקדם הקדשן את מומן: